התכלית העיקרית של האיטום, עושה רושם, לא דורשת הבהרה: המדובר הוא במכלול של חומרים, טכנולוגיות או שיטות המיועדים למנוע חדירה של נוזלים, רטיבות, גזים או כל דבר אחר למבנה מסוים. מה שברור הרבה פחות הוא ששדה המשחק של איטומים הוא כל חוץ מפשוט להתמודדות, מה שמצריך פנייה לגורמים מקצועיים במיוחד הפועלים בשדה המשחק.
כל מה שניתן לאטום
בין עבודות איטומים שונות נהוג להפריד בהתאם לפריט הספציפי אשר נדרש לאטום – ורצוי שעה אחת קודם. אחד האיטומים הנפוצים במיוחד הוא איטום של גגות, מה שנועד בעיקר כדי למנוע חדירה של מים (בעיקר מי גשמים) לתוך המבנה. מן העבר השני של המשוואה, גם הפעולה של איטום מרתפים או מקלטים חיונית לא פחות, כאשר כאן בהחלט עשוי האיטום להתבצע במטרה למנוע גם כניסה של מזיקים מסוגים שונים, או אפילו גזים.
איטומים לא חייבים להתבצע רק עבור מבנים שלמים, ממש לא. בשלל תעשיות, כולן חיוניות בכל קנה מידה, נהוג להתבסס על פעולות אלה: דוגמא מובהקת, אחת מיני רבות, היא איטום מאגרי מים, אשר נועד למנוע חדירה של מים למאגרים עצמם, מה שעלול לזהם אותם בשלל דרכים.
חומרים, טכנולוגיות ומה שביניהם
מעצם המהות שלו, איטום נדרש, בצורה זו או אחרת, כבר משחר ההיסטוריה. אבל, וזה אבל גדול מאד, יש להדגיש כי מדובר בתחום דינמי מאד, שאינו נח על שמריו אפילו לא רגע אחד. הטכנולוגיות השונות המשמשות לצרכי איטומים רק הולכות ומשתכללות, מה שמשפר את העבודה באינספור היבטים: האיטום עצמו הוא עמיד כיום פי כמה ביחס לעבר, בכל תנאי הסביבה, והחומרים עצמם נדבקים היטב לכל סוג של משטח. את הפעולה ניתן לבצע כיום בצורה מהירה בכל קנה מידה, גם כאשר תנאי השטח אינם פשוטים כלל וכלל.
הנקודה האחרונה היא ששיטות האיטום, כמו גם החומרים המשמשים לכך, משתנים גם הם. קצרה היריעה מלפרט כאן באריכות על איטום בהתזה לעומת איטום באמצעות יריעות ביטומניות, או על ההבדיל בין זפת תקנית, חומרים אקריליים או פולימרים. בכל מקרה של איטום, בין אם איטום מבנה שלם, איטום קונסטרוקציות או כל דבר אחר, צריכה השיטה הרלוונטית להיבחר בהתאם למאפייני המבנה, תנאי השטח, התקציב וכיוצא בזה.
